המלצות לקוחות לעורך דין: מה מותר לפרסם
בקצרה: מותר. עורך דין בישראל רשאי לפרסם המלצות של לקוחות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, באתר, ברשתות החברתיות ובכל אמצעי פרסום שהכללים מתירים. התנאי הוא שההמלצה לא יוצרת רושם מטעה. ושם של לקוח באתר, או תמונה של עורך הדין עם לקוח, דורשים קודם הצהרה בכתב של הלקוח, בנוסח שהכללים מפרטים.
המקור: כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, בנוסח שכולל את התיקון מ-2018. על מי זה חל: על כל עורכת ועורך דין שמפרסמים. אנחנו סוכנות שיווק, לא משרד של עריכת דין, וזה אינו ייעוץ משפטי. במקרה גבולי ההכרעה היא של עורך הדין, כי הוא נושא באחריות המשמעתית.
הסעיף, מילה במילה
סעיף 3(יא): "בפרסומת כאמור בסעיף קטן (א) רשאי עורך דין לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג; המידע יימסר באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה על אודות עורך הדין".
"סעיף קטן (א)" הוא רשימת אמצעי הפרסום המותרים, ובה "באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין" (סעיף 3(א)(5)). כלומר ההיתר חל על האתר, על פייסבוק ואינסטגרם ועל מודעה ממומנת.
ההיתר כתוב במפורש בנוסח הכללים. וזה שונה מכללים בחלק מהמדינות בחו"ל, שבהן המלצות מוגבלות יותר.
וזה גם מה שרואים בשטח. בדקנו ב-23.10.2026 את דף הבית של 43 אתרי משרדים שמופיעים בעמוד הראשון בגוגל ישראל, בעשרה חיפושים כמו "עורך דין גירושין" ו"עורך דין ירושה". ב-37 מהם מופיע אזור של המלצות, ביקורות או "מה אומרים עלינו".
מתי צריך הסכמה בכתב
ההמלצה עצמה מותרת. מה שדורש הסכמה הוא פרטים שמזהים את הלקוח:
| מה מפרסמים | מה הכללים דורשים | הסעיף |
|---|---|---|
| טקסט של המלצה או מכתב תודה | שלא ייצור רושם מטעה | 3(יא) |
| שם הלקוח, באתר של המשרד | הצהרה בכתב של הלקוח, מראש | 3(ט) |
| תמונה של עורך הדין עם הלקוח | הצהרה בכתב של הלקוח, מראש | 3(ה) |
| סרטון עם לקוח | ארבעת התנאים של סרטונים; ואנחנו מבקשים גם הצהרה כמו לתמונה, כי זו הקריאה שלנו | 3(ד) |
| דירוג במדריך דירוג | שלא ייצור רושם מטעה | 3(יא) |
שימו לב לניסוח של 3(ט): הוא מדבר על שמות לקוחות "באתר האינטרנט שלו". על שם לקוח במודעה ממומנת או בפוסט הכללים לא אומרים במפורש. כאן אנחנו זהירים: שם מלא של לקוח עולה רק לאתר, ורק עם הצהרה. במודעה אנחנו משתמשים בהמלצה בלי שם.
מה ההצהרה צריכה לכלול
סעיפים 3(ה) ו-3(ט) מפרטים מה ההצהרה וההסכמה צריכות לבטא. זה לא טופס של הלשכה. אלה הרכיבים, לפי לשון הסעיפים:
1. הלקוח הבין שהוא חופשי לסרב.
2. הלקוח הבין שהשירות של עורך הדין לא הותנה בפרסום שמו.
3. איפה הפרסום יופיע: "היכן יתפרסם שמו" או "היכן תתפרסם התמונה".
4. לכמה זמן: "ולמשך כמה זמן".
ובנוסף, הפרסום מותר רק "כל עוד ההסכמה תקפה". לקוח שחזר בו, השם או התמונה יורדים.
מה שלא מספיק, לפי הקריאה שלנו: "כן" בתשובה להודעה כמו "אפשר לפרסם את מה שכתבת?". הוא לא אומר איפה ולכמה זמן, ולא אומר שהלקוח הבין שהוא יכול לסרב. אנחנו מבקשים מסמך קצר בכתב שמכסה את ארבעת הרכיבים.
ועוד דבר שקל לשכוח: סעיף 3א מחייב לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים מיום שהפסיקה לרוץ. כדאי לשמור את ההצהרות באותו מקום.
מה הופך המלצה למטעה
הכללים לא מגדירים מה זה "רושם מטעה". אלה המקרים שבהם אנחנו לא מעלים המלצה, וזאת הקריאה שלנו ולא החלטה של הלשכה:
- המלצה שהמשרד כתב בעצמו, או ש"שיפר" עד שהיא אומרת משהו שהלקוח לא אמר. קיצור בלי לשנות את המשמעות זה דבר אחר.
- המלצה שמתארת תוצאה, כמו סכום שהתקבל, בלי שום פרט על המקרה. בגילוי דעת של לשכת עורכי הדין על סרטונים ברשתות החברתיות (את/215/22, 9.8.2026) נכתב שהתפארות בתוצאה, כמו סכום זכייה או עונש מקל, מטעה ועלולה להיחשב שידול אסור, ושפרסום כזה צריך לכלול את עיקר פרטי המקרה. גילוי הדעת עוסק בסרטונים, ואנחנו מחילים את אותו היגיון גם על המלצה כתובה.
- המלצה על תחום שהמשרד כבר לא עוסק בו.
- דירוג שנבחר מתוך כמה מדריכים רק כי הוא הכי גבוה, כשבמדריכים האחרים הדירוג שונה מאוד.
המלצות בגוגל ובפייסבוק
ביקורות בגוגל הן עניין נפרד, כי שם חלים גם הכללים של גוגל. ריכזנו את זה במאמר ביקורות גוגל לעורך דין.
ומה עם צילום מסך של ביקורת מגוגל שעולה לאתר או לפוסט? לפי הקריאה שלנו זאת המלצה כמו כל המלצה, ולכן חל עליה 3(יא). אם השם של הלקוח מופיע בצילום, אנחנו מטשטשים אותו, או מעלים רק עם הצהרה כמו בכל שם אחר.
איך אזור המלצות יכול להיראות
ההמלצה שלנו: שלושה עד חמישה ציטוטים קצרים, כל אחד עם התחום (למשל "תיק ירושה") ובלי שם, אלא אם יש הצהרה. לא עשרים המלצות. שלוש שמתארות מה קרה בפועל, למשל "חזר אליי באותו יום והסביר מה האפשרויות", אומרות יותר מעשרים שכתוב בהן "מקצועי ואדיב".
שאר הכללים, כולל הרשימה הסגורה של מה מותר לכתוב בפרסומת, נמצאים במאמר מה מותר ומה אסור לעורך דין לפרסם. ואם אתם בונים אתר חדש, ריכזנו מה צריך להיות באתר של משרד עריכת דין.
שאלות נפוצות
- מותר לעורך דין לפרסם המלצות של לקוחות? כן. סעיף 3(יא) מתיר המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע לא יוצר רושם מטעה על עורך הדין.
- צריך הסכמה של הלקוח כדי לפרסם המלצה? להמלצה בלי פרטים מזהים הכללים לא מזכירים הסכמה. לשם של לקוח באתר צריך הצהרה בכתב (3(ט)), ולתמונה עם לקוח צריך הצהרה בכתב (3(ה)). אנחנו מבקשים הסכמה בכל מקרה, כי זה גם הוגן כלפי הלקוח.
- מה ההצהרה צריכה לכלול? שהלקוח הבין שהוא חופשי לסרב, שהשירות לא הותנה בפרסום, איפה הפרסום יופיע ולכמה זמן. והפרסום מותר רק כל עוד ההסכמה תקפה.
- מותר להעלות המלצה עם ראשי תיבות במקום שם? הכללים מדברים על שם, ולא על ראשי תיבות. אבל אם ראשי התיבות יחד עם פרטי המקרה מזהים את הלקוח, אנחנו מתייחסים לזה כמו לשם.
- מותר לפרסם סכום שהושג ללקוח בתוך המלצה? אין בכללים סעיף שאוסר את זה בשמו. בגילוי דעת של הלשכה על סרטונים (את/215/22) נכתב שהתפארות בתוצאה בלי עיקר פרטי המקרה מטעה, ולכן אנחנו לא מעלים המלצה כזאת בלי בדיקה של עורך הדין.
רוצים עוד טיפים כאלה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לעורכות ועורכי דין